En Familia
  Hagamos Shabat
 La Parsha semanal
Momentos en el Calendario
 Estudiemos
  Cocina Judia
Artículos
Obras publicadas
Pregúntale al rabino

8/12/2017 5:48:00 PM
CARACAS
La salida de Shabat
9/12/2017 6:40:00 PM
CARACAS
 
 
   

Domingo 10 de Diciembre de 2017       
página principal
  
 

מדרש משה
חול המועד, שביעי ושמיני של פסח
מחשבות על הפרשה
שירת הים
ביציאת בני ישראל ממצרים נעשה להם נס, בקיעת ים סוף, הננו קרואים בפרשת ויברו בני יראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם, ישראל זכו לראות את מצרים מת על שפת הים ואז שרו הילולים לה' שירת הים, נס זה היה כביר, כמו שנאמר שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת, חז"ל אומרים שמסביב לנס קריעת ים סוף ארעו עוד ניסים לבני ישראל, כלשונם: "עשרה ניסים נעשו לישראל על הים (אבות פרק ה', ד'), והמפרשים מפרטים, שנבתר הים לשנים עשר דרכים, (כמנין שבטי ישראל), היו מים זכים וזקופים, המים היו מתוקים לילדים, בתוך המים המלוחים. ויש לשאול, בשביל מה כל הניסים הללו, הקדוש ברוך הוא היה יכול להעביר את בני ישראל בבקע אחד. כשיצאו ממצרים, כל ישראל היו מאוחדים ככתוב, ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' בארץ מצרים, עברו ימים ספורים והתחיל המשבר הראשון, בהגיעם בסביבת ים סוף, וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נוסע אחריהם, אז פרצה ההתרוצצות ושלטה המבוכה, ישראל התחלקו לארבע מפלגות, ולא נמנעו אפילו להכריז שיחזרו למצרים. משה רבנו התייאש, וה' צוה עליו דבר אל בני ישראל ויסעו.
התשובה לא קבל ישירות, אבל מהניסים שארעו על הים הבין משה מהו המסר. האומה מורכבת מי"ב שבטים, מנהיג חייב לשמור שהויכוח, שהנו לגיטימי, לא יעבור מהמישור הציבורי, לפרטי-אנכי, אם המים יהיו אטומים ולא שקופים, סימן שהיה ויכוח קנטרני, ועוד יש לדעת, אם המים יהיו מלוחים - יזיקו לדור הצעיר.
וזהו לימוד לדורות.
פרפראות לחג
'הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר' (תהלים קי"ג, ג')
מה ראה? ברייתא דרבי ישמעאל ראה (מדרש פליאה). יש במדרש שהשר של הים טען: הללו עובדי עבודה זרה, והללו עובדי עבודה זרה, מה נשתנו אלו מאלו? והשיבו הקדוש ברוך הוא: כלום אתה דן אונס כרצון, ישראל עבדו רק באונס. ובאמת קשה, הלא מצאנו בעבודה זרה שהצטווינו עליה יהרג ואל יעבור, וצריך לומר שהמדרש סובר כרבי ישמעאל שגם בעבודה זרה יעבור ואל יהרג. וזו לשון המדרש: הים ראה וינס - ראה ברייתא דרבי ישמעאל, שגם בעבודה זרה יעבור ואל יהרג, לכך נקרע לפניהם.
(פנינים יקרים)
'קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף' (פסחים קי"ח)
ואם כבר היה קריעת ים סוף הרי שיכל להיות גם מזונותיו.

'וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם' (י"ד, כ"א)
הים ראה וינס  - מה ראה? ארונו של יוסף ראה (מדרש) מוסבר בהדרש והעיון - לכתחילה לא רצה הים לציית ולהבקע, שכן טען כלפי משה גדול אני ממך, שאני נבראתי ביום השלישי ואתה האדם - רק ביום השישי, ברם מי שראה את ארונו של יוסף נוכח לדעת, עד שהוכרחו לכרוע והשתחווה לפניו, ומתוך שמירה על פקודתו בתוך מלך לקחו את ארונו.
ארונו של יוסף הוכיח, כי אף על פי שהאדם צעיר הנה מן הים, בכל זאת הוא יכול לצוות עליו ולאלצו שייבקע.
'וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וַיַּשִּׂיגוּ אוֹתָם חֹנִים עַל הַיָּם' וכו', (י"ד, ט')
הרצון בזה, כי ראו כי הפכו פניהם לצד מצרים, כאילו אינם רוצים ללכת למדבר, אם כן לא בצדק היו רודפים אחריהם, ועל זה נגזר גזר דינם, כי לולא זאת היה להם טענה שבורחים עם ממונם, אבל לא כן הוא, כי מצאו שפניהם הפך לצד מצרים, וזה היה החזקת לבם.
(תפארת יהונתן)
'אָנוּסָה מִפְּנֵי יִשְׂרָאֵל כִּי ה' נִלְחָם לָהֶם בְּמִצְרָיִם', (י"ד, כ"ה)
מובא בזוהר הקדוש, שהכביד ה' את לבם. ואמרו שכל המכות שהיו במצרים, היו במקרה, ולכן מלאו עוז לרדוף אחריהם. כשראו הניסים על הים, הודו ואמרו כי ה' נלחם בהם במצרים, שכל מה שהיה להם במצרים, היה בהשגחה פרטית, שעל מורה שם ה'.
הילולא דצדיקייא
י"ט ניסן
הרה"ק רבי אהרן הגדול מקרלין זצוק"ל
מסופר מהרה"ק מקרלין זיע"א שהחזיר בתשובה אדם בעל עבירה שבא על אשת איש והוליד ממזרים, אשר בעצם אין לזה תקנה בחינת מעוות לא יוכל לתקון (עיין חגיגה ט') ועל ידי ששב בתשובה גדולה יצאה אש ושרפה את כל הכפר יחד עמהם ונמחק הכל.
פינת בירורי מצוה הלכה ומנהג
ספירת העומר
1. אין אדם יכול לחוש תופעה מופלאה ויוצאת דופן בלא שיכין עצמן בקפדנות. שבעה שבועות לאחר יציאת מצרים, אירע מאורע בעל משמעות מכרעת לתולדות העולם כולו ולתולדות ישראל בפרט, הוא מעמד הר סיני ומתן תורה. אין ספק שבתוך פרק זמן זה הוכן העם היטב לקבלת התורה. גילוי אחד להכנה נפשית זו הוא הציווי לספור ארבעים ותשעה ימים החל ממחרת חג הפסח... אין זו מיועדת להיות ספירה יבשה, מינית, על בני ישראל היה מוטל לספור הימים אחד אחד, החל מערבו של כל יום, ובכל יום גברה הציפייה והיראה מן הבאות. כדי להדגיש את הזמן המצטבר והולך נצטוו בני ישראל לספור גם את השבועות שנקפו. מצוה זו היא ספירת העומר, עומדת בתקופה גם היום והיא מובילה אותנו בהדרגה אל היום החמישים, הוא חג השבועות.
2. מיום ט"ו בניסן, בליל שני של חג הפסח עד לחג השבועות נצטווינו לספור ספירת העומר, שנאמר בספר ויקרא וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה.
חז"ל ייחסו חשיבות רבה למצות ספירת העומר ואמרו לא זכה אברהם לרשת את הארץ אלא בעבור שקיים מצות העומר. הגמרא מספרת בשעה שאמר להם משה תעבדון את האלקים על ההר הזה, אמרו לו ישראל משה רבנו, אימתי העבודה הזו? אמר להם לסוף חמישים יום, והיו מונים כל אחד לעצמו... לאחר חורבן בית שני, כאשר עמנו חדל לעלות לירושלים ולשאת את אלומותיו ברינה קשרו את מנהגי האבל הנוהגים בספירה בחורבן הבית. בתקופה מאוחרת יותר נוסף טעם אבל על תלמידי רבי עקיבא שמתו בימים אלה. הגמרא מסבירה מדוע מתו שנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס וכולם מתו בפקר אחד משום שלא נהגו כבוד זה בזה, תנא, כולם מתו מפסח עד עצרת (יבמות ס"ב ע"ב).
יום ל"ג בעומר המצוי באמצע ימי הספירה, נחשב ליום שמחה, כיון שבים זה, לפי המסורת, פסקו תלמידיו של רבי עקיבא למות. טעם אחר מסביר את שמחת ל"ג בעומר בכך שהוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, מגדולי התנאים. וכן שביום זה הוסמך להוראה על ידי רבי יהודה בן בבא, שהצליח לברוח משלטון רומא והסמיך חמישה תלמידים, ובכך גרם שלא תשתכח תורה מישראל.
3. טעם למה אין מברכין שהחיינו על ספירת העומר, הרשב"א (שו"ת סימן קכ"ו) אומר שהספירה מכוונת לעיקר המצוה, להקרבת שתי-הלחם. יוצא, שבזמן הזה הספירה היא רק מדרבנן. והנה הספירה גורמת לנו צער, המזכירה לנו את חורבן בית המקדש, שאין כיום שתי-הלחם, ולכן אין לברך שהחיינו. ולכן אנו אומרים אחר הספירה הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש ומתפללים שנזכה לכליתה, לשתי הלחם.
כה עשו חכמינו
אשה אחת באה לפני הצדיק מבעלזא, והעתירה עליו שיתפלל בעדה, אמר לה הצדיק: העיקר הוא להאמין בה', והשיבה האשה רבי! קודם כתוב ויושע ואחר נאמר ויאמינו אם תהא לי הישועה, אין ספק שתהיה גם אמונה, ואמר הצדיק מעולם לא נצחני אדם אלא אשה זו.
פעם עזב בחור אחד ממתנגדים אם מנהג אבותיו ועבר למנהג החסידים, כשאביו הוכיחו על זה ענה הבחור ואמר מפני שקודם כתוב זה אלי ואנוהו ואחרי כן א-להי אבי וארוממנהו.
חוקר אחד בא אל הבעל שם טוב ושאלו: לדעת החוקרים היה קריעת ים סוף דבר שבטבע, למה אם כן אתם קובעים שהיה נס?
ענה הבעל שם טוב ואמר: האם אינך יודע שגם הטבע ברא הקדוש ברוך הוא? והאם נעלם ממך שגם הטבע הוא נס? כשברא הקדוש ברוך הוא את הים, התנה אתו שתבקע בשעה שישראל יצאו ממצרים ויצטרכו לעבר דרכו ויחזור לאיתנו לאחר שהמצריים יכנסו לתוכו.
פעם אחת בשביעי של פסח, בשעת הסעודה הבחין האדמו"ר רבי יצחק שניאורסון מליובביץ' זצ"ל בקבוצה של צדיקים הנדחקים לאחת הפינות. ממה הם נדחקים שם? שאל הרבי - הם מחפשים מצות שלמות, ענו לו. תמה הרב והרי למדנו שעיקר השלמות זה דוקא בהשתברות.
ברכת חג כשר ושמח בשם רב"ז מלצר נאמר, שבאיחול חג כשר, לפסח יש גם מובן זה: היות שבתרופות מעורבים גם מצה וגם חמץ, וחמץ הלא אסור במשהו, לכן מאחלים חג כשר, כלומר להיות בריא ולא להצטרך לתרופות...

 


 
*************

Este site fue desarrollado gracias a la valiosa colaboración de la

Familia Grunblatt
Para la elevación del alma de su querido padre
Mordejai (Munia) Ben Tzví Grunblatt Z´L